יש לי הפרעות אכילה

"כשאני רק מתעוררת, המחשבה הראשונה שעולה היא:
כמה אני שוקלת? מה אוכל היום? מה אפשר לצמצם? אולי פשוט אשאר בבית כדי לא להתמודד עם אוכל?
ובכל מקרה, קומי כבר מהמיטה ותתחילי לעשות צעדים!"

כך נראה שבריר שנייה בראש של מי שמתמודדת עם הפרעת אכילה – מחשבות בלתי פוסקות שמלוות אותך כל היום, בכל רגע. בבוקר, בשיעור, בעבודה, בשיחת טלפון – ת מ י ד.

את לא לבד.
כ-10% מבני הנוער מתמודדים עם הפרעת אכילה, וכ-83,000 גברים ונשים סובלים ממנה.
יש טיפול, ויש תקווה להפרעת אכילה.

הפרעת אכילה היא לא גזר דין.
עם אבחון מוקדם, טיפול מקצועי ותמיכה נכונה, אפשר להגיע להחלמה ולהחזיר לעצמך את השליטה והחופש בחיים.

Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders – DSM-5

בDSM העדכני,
(Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders – DSM-5)
מוגדרים 3 הסוגים הנפוצים ביותר של הפרעת אכילה

אנורקסיה נרבוזה ( Anorexia nervosa ): מתאפיינת בצריכה קלורית ובמשקל גוף נמוכים, בפחד מעלייה במשקל ובהימנעות ממנו, בתפיסה שגויה של מראה הגוף ובאי הכרה במצב הגופני לאשורו.

בולמיה נרבוזה ( Bulimia nervosa ): מתאפיינת באירועים חוזרים של אכילה מופרזת בפרק זמן קצר תוך תחושת חוסר שליטה, לצד שימוש חוזר ונשנה ב"התנהגות מפצה" למניעת עליה במשקל; הקאה יזומה, צום, שימוש בחומרים משלשלים, פעילות גופנית מופרזת וכדומה.

הפרעת אכילה התקפית ( Binge-eating disorder ): מתאפיינת בהתקפים חוזרים של אכילה מופרזת בזמן קצר וללא שליטה, אך ללא התנהגויות מפצות, בליווי תחושת אשמה עצמית.

מה אנחנו עושים בטיפול?

בשלב הראשון, אנחנו מנסים להבין יחד איך הקול של ההפרעה פוגש אותנו במהלך היום, ומה הוא אומר לנו לעשות: "לצמצם באכילה" או "לעשות פעילות גופנית אינטנסיבית", "אסור לטעום מהגלידה" ומה קורה אם אני עייפה או רעבה? האם אני בכלל מרגישה תחושת רעב?

לאחר מכן, אנחנו עובדים על איך הקול הבריא יגיב. אולי אני יכולה להבין שהיה לי יום קשה רגשית ופיזית, והנפש שלי זקוקה למשהו כמו גלידה – מה כבר יכול לקרות אם אני אאכל כדור אחד של גלידה?

אנו עורכים רשימה של דפוסי ההתנהגות של שני הקולות: של הקול של ההפרעה ושל הקול הבריא. איזה קול יותר שטלתן, ערמומי, מניפולטיבי? ואיזה קול מאיר, נותן תקווה, אמיתי?

המטרה בטיפול היא להעצים את הקול הבריא, כך שהקול של ההפרעה יתחיל להיחלש. אנחנו לא מנסים להיכנס למלחמה בין הקולות, כי במלחמה כולם מפסידים, ואין מנצחים.

שאלות ותשובות

ידוע שההפרעה שולחת זרועות ומשפיעה בכל תחום ובכל מקום, והקול הבריא במהלך הפגישה עשוי להיות חזק יותר בזכות התמיכה של המטפלת שנוכחת בחדר. אך כשהפגישה מסתיימת, המחשבות של ההפרעה מתחילות לצוף: אולי אני אוותר על קציצה אחת בצהריים? אולי אעלה ברגל את עשר הקומות לדירה שלי?

בדיוק בשביל זה אנחנו כאן – כדי להציע מענה גם בין הפגישות.
אנחנו מבינות שאם לא נהיה אתך בדיוק היכן ומתי שההפרעה נוכחת, יהיה לנו קשה להתקדם בלי שתהיה תמיכה באופן מיידי.
ולכן, כחלק מהתהליך, אנחנו מבקשות להיות בקשר טלפוני או בוואטסאפ, כדי להיות נוכחות ברגעים הקריטיים ולסייע בהכוונה ובתמיכה.

לרוב, התשובה היא לא. במקרים רבים, הפרעת אכילה אינה חולפת מעצמה ודורשת טיפול ייעודי ומקצועי. אחד האתגרים המשמעותיים בטיפול בהפרעות אכילה הוא שהמטופל עצמו לא מעוניין להשתחרר מהמחלה.

זוהי אחת המחלות היחידות שבהן המטופל לא רוצה להחלים, כי מרגיש שההפרעה מעניקה לו יתרונות מדומים. המסרים שהיא "משדרת" יוצרים תחושת תלות: "בזכותי תהיה רזה ואטרקטיבי," "כולם יאהבו אותך," "דימוי הגוף שלך ישתפר," או "השליטה הזו מספקת ומרגיעה." המסרים האלו מעצימים את ההפרעה וגורמים למטופל להיאחז בה, לעיתים אף בניגוד לרצונו המודע.

אמנם ישנם מקרים נדירים שבהם אנשים מצליחים להשתחרר מההפרעה בכוחות עצמם, אך מדובר ביוצאי דופן. ברוב המקרים, יציאה מהפרעת אכילה דורשת ליווי מקצועי, הכולל תמיכה נפשית, טיפול רגשי והתערבות פיזית כשנדרש. בעזרת טיפול מתאים ניתן להתמודד עם המסרים השקריים שההפרעה מטפחת ולהחזיר את המטופל למסלול של בריאות ושלווה נפשית.

זו שאלה שמעסיקה כמעט כל הורה או אדם קרוב למתמודד עם הפרעת אכילה. האמת היא שלעולם לא נדע באופן מוחלט מהו הגורם המדויק שהוביל להתפתחות ההפרעה. ידוע כיום שמדובר בשילוב מורכב של גורמים גנטיים, ביולוגיים, פסיכולוגיים וסביבתיים.

למשל, תכונות אופי כמו פרפקציוניזם, הערכה עצמית נמוכה ודימוי גוף שלילי עשויות להגביר את הסיכון. גם הערות מצד הסביבה על מראה חיצוני או הרגלי אכילה עלולות לשמש כטריגר. עם זאת, לא ניתן להצביע על "אשם" יחיד או סיבה אחת ברורה. ההפרעה נובעת ממכלול של נסיבות ותהליכים, ולא מאירוע בודד.

מה שכן חשוב לזכור הוא שאין טעם לחפש אשמים. במקום זאת, כדאי להתמקד בלמידה על ההפרעה, הבנת הצרכים של המתמודד, ובניית מערכת תמיכה חזקה שתסייע לו במסע להחלמה.

חשוב לדעת שהגבול בין תהליך בריא של ירידה במשקל לבין התפתחות של הפרעת אכילה הוא לעיתים דק מאוד. למעשה, כ-30% מהאנשים שמתחילים בירידה מבוקרת במשקל עשויים לפתח הפרעת אכילה בהמשך. גם מחלות נפשיות אחרות, כמו דיכאון, יכולות לעיתים להתבטא בתסמינים דומים – ולכן זיהוי המצב עשוי להיות מורכב.

עם זאת, מניסיוני, כאשר יש חשד – הוא לרוב מבוסס. במקרה של ספק, יש להתייעץ עם איש מקצוע בתחום, שיכול להעריך בצורה מדויקת אם מדובר בהפרעת אכילה, או לא. זכרו, פנייה מוקדמת לעזרה יכולה לעשות הבדל משמעותי.

בעולם שבו הידע נגיש וזמין לכל, ברור לכולם מה טוב עבורם ומה לא. בתהליך הטיפול אנחנו מתחילים באיך לבנות תפריט מותאם אישית, מה על כל ארוחה לכלול, ובאיזו תדירות לאכול. ולאחר מכן, אנו מתמקדים בפתרון החסמים שמונעים ממך ליישם את התפריט, באמצעות כלים מה-CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי). חסמים כאלו יכולים לכלול: הימנעות מפחמימות, דחייה של ארוחות באירועים חברתיים או הימנעות מאוכל לא מוכר.

כחלק מגישת ה-FBT, אנחנו מעודדים לגייס תמיכה מהסביבה הקרובה, כמו ההורים, בן הזוג, אחים, יועצת בבית הספר או המחנכת. כמובן, כל מקרה נבחן בנפרד, וההחלטה מה לשתף ואת מי לערב, נעשית בשיתוף פעולה עם המטפל, תוך שמירה על פרטיותך. הגישה שלנו היא שתמיכה מהסביבה, מקלה על ההתמודדות עם ההפרעה, אבל אנחנו תמיד מכבדים את הרצון שלך ואת המגבלות שאת מציבה.

בטיפול בהפרעות אכילה, חשוב להתייחס לא רק למתמודד עצמו אלא גם למערכת המשפחתית ולסביבה הקרובה שלו. עבודה משולבת עם המשפחה היא לעיתים קרובות מרכיב מרכזי בתהליך הטיפולי, שכן ההורים ובני המשפחה ממלאים תפקיד משמעותי בהתפתחות הילד ובהתמודדותו עם ההפרעה.

למרות שמערכות משפחתיות עשויות להיות מורכבות ומאתגרות, מחקרים מראים כי טיפול רב-משפחתי הוא אחד הכלים היעילים ביותר לטיפול בהפרעות אכילה. התמיכה המשפחתית – כשהיא חיובית, עקבית ומשמעותית – מעלה את סיכויי ההחלמה בצורה ניכרת.

במסגרת ה-FBT, מושקעת עבודה מעמיקה עם בני המשפחה תוך שיתוף פעולה מלא עם צוותי הטיפול. תהליך זה כולל בירור ושיתוף החוויות המשפחתיות, במטרה ליצור הבנה הדדית קרובה יותר בין בני המשפחה למתמודד. כתוצאה מכך, משתפרת הדינמיקה המשפחתית, ומתחזקת התמיכה שהמשפחה יכולה להעניק.

היתרון המשמעותי של הגישה הוא בכך שהיא מחברת את כל הסביבה התומכת של המטופל למאמץ משותף להתגבר על ההפרעה, מתוך מטרה לקדם החלמה יציבה ומשמעותית.

עניין השקילות בהפרעות אכילה הוא מורכב. מצד אחד, אנחנו שואפים להימנע משקילות בתדירות גבוהה או בצורה אובססיבית, כמו לפני או אחרי ארוחות, שירותים, או אפילו מיד עם הקימה. מצד שני, חשוב לא להגיע לחרדה משקילה או חוסר שקילות כלל.
השקילה המשותפת עם אשת המקצוע, שמייצגת את הקול הבריא, עוזרת להקל על תוצאות השקילה ומשמשת כחלק מהטיפול. נוכחות של משקל בבית אינה מומלצת, כי היא עשויה לעורר את הקול של ההפרעה ולהפריע בתהליך ההחלמה. אם את מרגישה צורך להישקל בבית, זה משהו שיכולים לדון עליו ולבחון איך להתמודד איתו בצורה שתומכת בהחלמה שלך.

מה תדירות הפגישות?
בהתחלה, הפגישות יתנהלו אחת לשבוע, ועם התקדמות הטיפול נרווח את המפגשים לפעם בשבועיים ולפעם בחודש, לרוב, גם לאחר החלמה, נבקש להיפגש סביב אירועים מיוחדים : חתונה, הריון, לידה וכדומה.

מה מוגדר כ'החלמה'?
ההחלמה מוגדרת כאשר המחשבות הקשורות להפרעה עדיין קיימות, אך הן כבר לא מנהלות את ההתנהלות היומיומית שלנו. לדוגמה, אם את הולכת לאירוע ומרגישה את הפחד לא לגעת באוכל מתוך חשש להשמין, אך מצליחה לאכול מה שמוגש ולהתענג על החוויה, אז את מתנהלת לפי הקול הבריא, ולא לפי הקול של ההפרעה. המטרה היא להגיע למצב שבו אנחנו יכולים לחיות לצד המחשבות הללו מבלי שהן ישפיעו על ההתנהלות שלנו, ולהתנהל בצורה בריאה ומאוזנת.

יש טיפול, ויש תקווה להפרעת אכילה. טיפול מקצועי ותמיכה נכונה, מאפשר להגיע להחלמה ולהחזיר לעצמך את השליטה והחופש בחיים.