אוכל ואנשים לא הולך ביחד?
אלו שני עולמות נפרדים?
את לא לבד!
מהי התרופה?
הניסיון והזמן
נתחיל מההתחלה –
את נמנעת מלאכול ליד אנשים לחלוטין,
או במקרה הטוב – אוכלת,
אבל מנגבת אחרי כל ביס / מסתירה עם היד
ותוך כדי מריצה סרטים בראש –
"מה הם חושבים עלי?",
"איך אני נראית להם?"
מאכלים 'מרעישים' – אין על מה לדבר!
לעיתים אפילו תמנעי מללכת למסיבות וליציאות
כי ביננו – בילוי ללא אוכל, זה לא בילוי
ואוכל ליד אנשים "אוכל" אותך מבפנים.
ואולי.. אולי זה כי ב ר א ש את מרגישה שמנה?
סימפטומים אלו מעידים על 'חרדה חברתית'
– מה הפיתרון?
קודם כל,
למקד את הבעיה להעלאת המודעות
ואח"כ?
לאזור אומץ ולהתחיל לנסות
לא הימנעות, אלא להיפך!
זה לא יעבור מאליו, וגם לא עם הגיל
אלא פשוט להתחיל!
אולי גם יעזור לך לחשוב רגע –
מתי בפעם האחרונה חקרת מישהו שאוכל?
האם ביקרת אותו?
או שזה היה נראה לך טבעי?
שום סיבה שבעולם שאת לא והוא כן
אז יאללה
תתחילי
כי רק כך זה יבוא בטבעי
*נכתב בלשון נקבה, אך מתייחס לשני המינים