השלכות ההפרעה חלחלו גם לבית – בבקרים, כשהבנות התעוררו, לעיתים לא נותר דבר בבית להכין להן לארוחת עשר, והן יצאו לבית הספר עם קופסה ריקה.
הנקודה ששינתה הכול הייתה שריפה שפרצה בביתה. ברגעים הקריטיים הללו, חני מצאה את עצמה קודם כל רצה לשירותים להקיא – ורק לאחר מכן הזעיקה עזרה וחילצה את בנותיה מהאש הבוערת. באותו רגע היא הבינה שהמחלה היא זו שמנהלת אותה, ולא צורך אחר.
כשנוסף לכך החשש מפיטורין, ופניית צוות בית הספר לשירותי הרווחה, חני הבינה שאין מנוס – והחליטה לחשוף את מצבה ולפנות לטיפול. זה היה צעד ראשון ואמיץ בדרך להחלמה.
במסגרת טיפול משולב שכלל CBT, נבנה עבורה תפריט מאוזן ומדויק. בתחילת הדרך, חני ניסתה לצמצם את הכמויות כדי לרדת במשקל, אך שוב ושוב מצאה את עצמה חוזרת לדפוסי הבולימיה.
כדי לעזור לה הוסיפו לטיפול יומן אכילה ורגשות, בו תיעדה את התחושות שליוו כל ארוחה. בהדרגה, היא למדה להבחין בין רעב אמיתי לבין אכילה רגשית, להבין את הטריגרים שהובילו להתקפים, ולזהות את הדפוסים שהנציחו את ההפרעה.
באמצעות זיהוי שורשי ההפרעה ופיתוח כלים להתמודדות, חני למדה להחזיר לעצמה שליטה.
היום, חני מנהלת אורח חיים מאוזן ובריא, ומגדלת את חמש בנותיה מתוך מודעות אמיתית לבריאות הגוף והנפש.